בדיוק איך אתה מתמודד עם הרבה דיבורים דתיים כמו גם פוליטיים במשרד – במיוחד אם אתה לא מסכים עם זה? פלאי המבקרים:
האם אתה יכול לפרסם על פוליטיקה במשרד? אני ליברל מתון, כמו גם השיטה שלי הייתה תמיד למנוע דיבורים על פוליטיקה בעבודה בכלל, למעט כשנדרש לשרת את צרכיו של לקוח (כלומר, ניתוח נטיית שופט או הפניית לקוח ליחסי ציבור/לובי מוּמחֶה). כעת אני מגלה את עצמי במשרד קטן (כ -35 עורכי דין) באזור שמרני ואוונגליסטי, כמו גם שיחות פוליטיות הם אופייניים ביותר במשרדי. כמה מהשותפים עם משרדים בסמוך לשלי מעלים ברציפות הערות מגניבות על הנשיא אובמה כמו גם על מדיניותו, סדר היום הליברלי, התקשורת הליברלית וכו ‘. במקרים מסוימים הביקורות מסתכנות בסוגיות מגדריות. אני מגלה מספר דברים שהם מציינים שהם די פוגעים. אני מנסה למנוע השתתפות בשיחות ככל האפשר כדי שלא ישאלו אותי מה אני חושב, עם זאת אני לא יכול לסייע לשמוע אותם. האם יש לך כל סוג של הנחיות בדיוק כיצד להתמודד עם המצב הזה, חסר (או עד) לעזוב את המשרד?
כן. דיברנו על פוליטיקה של בחירות במשרד לפני מספר שנים, בנוסף ללחץ של עמיתים לעבודה לספק לצדקה במשרד (שבמקרים מסוימים עוברים לתחום הפוליטי), אולם לא דיברנו על אף אחד מהם באמת הרבה זמן. (דיברנו באופן דומה איך להתמודד עם זה כאשר חבריכם לעבודה הם חזירים סקסיסטיים.)
אני סקרן לשמוע מה המבקרים מציינים כאן, אולם במצב ספציפי זה, זה נראה כמו סוגיית צורה. זמן ענק, מימון מכתבים, עיקרי בנושא צורה. נראה שאתה לא מסכים עם דעותיהם או מכבדות את הפוליטיקה או הדת, כמו שאתה מרגיש שגם אתה לא יכבד את הדעות שלך. לא רק שזה לא נעים כמו גם לא נוח בעבודה, עם זאת, אני מאמין כי סיכויי המקצוע שלך מוגבלים באופן דומה, מכיוון שבצורה היא סיבה מרכזית לכך שאנשים מקודמים (או לא). אז עבורך, הגיע הזמן לעבור דירה.
נותרו שתי חששות. הראשון: בדיוק איך לגלות מיקום עם התאמה טובה בהרבה? אני סקרן במיוחד לשמוע מה המבקרים אומרים. כעמית מתון, זה תמיד נראה הרבה יותר פשוט לגלות קבוצות בשמאל הקיצוני או הכי טוב הרבה ולא לגלות קבוצה מתונה. אולי תרצה לעשות את מה שעשיתי – התמקד בנישה שתוכל לעמוד מאחורי 100% כמו גם לראות אם אתה יכול להשלים עם האנשים בגומחה ההיא. בחירה אחת נוספת שעשויה להיות כדאי לחשוב עליה אם אתה כבר מוכר בפרקטיקה כללית: התחלת תרגול משלך, שם לפחות אתה יכול לבחור אילו לקוחות אתה עובד. עבודה עם מגייס או ראש ראשי עשויה גם לספק לך חוויה טובה בהרבה, מכיוון שהוא או היא עשויים להבין את אופי החברות לפני שתגיש מועמדות.
הדאגה השנייה שנשארת היא: בדיוק איך להתמודד עם הסרבול כשאתה שם? כתבתי בעבר על איך לשנות את נושא השיחות, עם זאת ממש כאן (במיוחד ביחס לנושאים מגדריים), זה בסדר לא להסכים עם אנשים או להצביע על הנחות בורות או שווא עליהן מבוססות דעותיהם. (אסטרטגיית מבקרים מועדפת מהדיון האחרון שלנו: בקש מהם לדון בבדיחה, מכיוון שאתה לא מבין למה זה מצחיק.) אם זה הייתי אני, כי האושר האישי שלי הייתי מנסה להתרחק מלהדחיף את הבעיה באמת – אני שואל כי תשנה את דעותיהם – עם זאת, כל שיחה שונה. אפשרות אחת נוספת: נסה להעביר את המשרד שלך מהאנשים שמגישים את ההערות כמו גם לראות אם האווירה שונה בפינה אחת נוספת של הבניין או בקומה אחת נוספת.
התשובות שלי עשויות להיות שונות אם הערות אלה הגיעו מקבוצה קטנה של אנשים במשרד, או אם הם באמת הוסטו לסקסיזם או לא -גוגי – כמו גם מבקרים עדיין ירצו לדבר עם עורך דין תעסוקתי או עם HR – עם זאת נראה לי מהודעת הדוא”ל של המבקרים שזו תרבות משרדית שפשוט לא בסדר עבורה.
הקוראים, בדיוק איך טיפלת בזה כאשר שיחה דתית או פוליטית הייתה טיפוסית במשרדך? איך בדיוק אתה מעביר (וכמה בדיוק אתה יכול לעבור במהירות) כשזיהית יש סוגיה בכושר?
בתמונה: הצבעו ישוע המשיח, שהועלה במקור לפליקר על ידי קווין דומברובסקי.
